וכל חודש מחדש, מבטיחה לא לצפות
אבל אז יש איחור, והסיכויים עולים
והציפייה, כמו אורח שלא קולט רמזים,
באה בשביל להישאר
והחישובים בראש יתחילו לרוץ
תשעה חודשים..
זה בדיוק יוצא על פסח!
גם יום העצמאות זה טוב
ויש לי שם שיתאים בדיוק לשבועות
ועוברים החודשים
וכל חודש מתפתה להאמין
ועם האכזבה מגיע כאב חד
שמתחזק עם הכיווץ
ומהפחד שכל רגע
יגיע צבע אדום שיהרוס את הרגע
"ניסינו" "לא הצלחנו"
צבע שמסמל את הכשלון
והפחד מתגנב, ואיתו מחשבות של
אולי בחיים לא אהיה.....
לא, לא.. את חוסמת אותו
ויחד איתו את חוסמת את הציפייה
שהתחילה את כל הבלאגן
ואומרים "שלושה שותפים באדם"
ואת מרגישה שכל האחריות עליך
את מקווה ומתפללת,
ומקבלת לנייד פושים של סגולות מיוחדות
את מקבלת על עצמך החודש בשביל ההיריון המיוחל
עד שקצת נמאס להתפלל... ה' יודע מה אני רוצה
וכמה אני רוצה את זה
הרצון הזה הוא ממנו
ועדיין את מרגישה את האכזבה,
אַת האכזבה
הרחם אכזבה..
הלופ חוזר, והכאב מוכר
ואם תנסי להיכנס לעיניים של הרחם
שציפתה, ועוד לפני שחשבת על האופציה של ילדים
בגיל 12 התכוננה
כל חודש מחדש היא מצפה, ועוד איך מצפה
היא מכינה סידורי שולחנות, בוחרת אולם
בוחרת שמלה, צלם ומאפרת מרגיעה
ולא משנה לה כמה פעמים זה לא קרה
היא חודש הבא תתכונן מההתחלה
מחכה לחתן שיגיע, מלאת אמונה
היא לא מפספסת הזדמנות
ולא תחשב סיכויים
היא תבחר אולם יפה
ותכין את רירית הרחם שתזין את עוברך היפה
היא תלבש לבן ותחכה
לחתן שיגיע ותקווה
וכשלא יגיע תכאב כמה ימים
עד שתתארגן מחדש על האירוע הבא
אתן באותה סירה
את מתכננת והיא מקווה
את מתפללת והיא מתכוננת
את נשברת והיא כואבת
את סופרת ימים
והיא מזמינה צלם, שמלה ומאפרת מרגיעה
ושוב בחודש הבא